העולם כולו נגדנו (ואנחנו לא מבינים למה)  

נכון שכולם יודעים שלכל סכסוך דרושים שני צדדים, ולא יתכן שרק צד אחד תמיד לא בסדר.  אבל נדמה שלאחרונה לרוב המדינות בעולם יש דעה מגובשת מאד מי אשם בסכסוך הכי מתוקשר במזרח התיכון, והדעה המוחלטת שכמעט אינה מוטלת בספק חוזרת על עצמה בכל-כך הרבה מקומות שמתקבלת הרגשה שאפילו בישראל קבלו אותה ולא מנסים להפריך אותה יותר מדי- או שפשוט הסיבה היא שמרוב שיש כל-כך הרבה אחראים למצבי משברים במשרד החוץ בירושלים, שכחו להגדיר מי מהם אחראי ללחוץ על הכפתור שמדליק את כל הנורות האדומות הקטנות המתחברות בפעם המי-יודע כמה לסיסמה השחוקה למדי: "העולם כולו נגדנו".

כנראה שמרוב ההתעסקות בזמן האחרון במשחקי התפקידים בכנסת ובממשלה יכול להיות שמי שחי פה פשוט לא מבין מה העולם רוצה מאיתנו, ולמה כל פעם הוא מתעקש להאשים אותנו במשהו שלא בטוח בכלל שאנחנו התחלנו בו, אבל די ברור שנכון לעכשיו אין לנו מושג איך זה יגמר.

אבל יכול להיות שיש תשובה פשוטה לריבוי החרמות נגדנו בעולם ובטוח שלא נאהב אותה: איך יכולים לא להיות נגדנו שאנחנו- כולנו- לא מסוגלים להיות בעדנו?

האמת הפשוטה והכואבת כל-כך היא שלאומה הישראלית הנוכחית יש הרבה יותר סיבות טובות למצוא את המפריד מאשר את המאחד, וזה עצוב אך נכון שהפעם האחרונה שהישראלים היו באמת ובתמים מאוחדים הייתה לפני שנה וגם אז הגורם שאיחד את עם ישראל היה חיצוני עוין ואכזרי במידה שלא תיאמן- ואותה אחדות בלתי-נשכחת שנכפתה עלינו בשל החטיפה המזעזעת בגוש עציון של שלושת הנערים הי"ד, שהתפתחה למבצע צוק-איתן – נעלמה ואולי חלילה גם מעט נשכחה מהתודעה הציבורית במערכת הבחירות האחרונה.

האם ניתן להגן על עצמנו מפני מתקפת הדה-לגיטימציה בעולם- כשלפחות חלק מהחברה הישראלית חושב שחלק חשוב מאד מתוכה אינו לגיטימי ואינו ראוי להשפיע על החלטות מהותיות הנוגעות לכל החברה הישראלית- ותופס משום מה כמעט תמיד את אותו חלק כמי שדואג לעצמו תחילה ורק אחר-כך לאחרים? האם אנחנו יכולים לצפות משגרירים של רצון-טוב בתפוצות כשכאן אצלנו יש אנשים שלא חושבים פעמיים לפני שהם מלכלכים חופשי בתקשורת על מקבלי ההחלטות בלי לחשוב על השלכות דבריהם בבית ובחוץ? האם יש לנו בכלל קשר עם יהודים בעולם- אחרי שנדמה שהפעם האחרונה שהרגשנו כאיש אחד בלב אחד היתה בסיני הרבה לפני שהמקום הפך לחצר האחורית של רוב ארגוני הטרור המסוכנים בעולם?

ואולי הדברים יהיו פשוטים בהרבה אם נבין שאנחנו לא זקוקים לאהדת כל העולם אלא רק לאהוב את מי שברא אותו והבטיח לשמור עלינו מכל מי שלא מבין את זה.